הלילה חלמתי על ידית של דלת


למ'

הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל יָדִית שֶׁל דֶּלֶת.

אֲפֹרָה הָיְתָה, וּמוּצָקָה,

מֻטְמֶנֶת בִּירִיעַת נַיְלוֹן מְרֻפָּט מִיֹּשֶׁן.

הַכֹּל בָּהּ -

קִמּוּרִים לִנְגִיעָה, בְּרָגִים לְחַבֵּר, אֻמִּים לְהַדֵּק.

וּבְכָל זֹאת גְּדוּמָה הָיְתָה. אֶחָד לְאֶחָד מִשַּׁשְׁתִּי אֶת חֲלָקֶיהָ -

מַה נֶּעֱדַר מִמֶּנָּה לְיַשֵּׁר מַהֲמוֹרוֹת בֵּינְךָ לְבֵין הָעוֹלָם,

לְהַכְנִיעַ אֶת כִּשּׁוּף הַמַּרְאָה הַמְּרֻשָּׁע,

שֶׁלֹּא יִבְגֹּד בְּךָ הַיְּקוּם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם,

שֶׁלֹּא יִרְדֹּף, יִתְכַּחֵשׁ, יִגְזֹל.

בַּחֲבִילָה מְמֻרְטֶטֶת כִּדְבָרִים רָפִים,

אֵי מִי הוֹשִׁיט לִי יָדִית שֶׁל דֶּלֶת,

לְהָעִירֵנִי מֵאָזְלַת רוּחִי,

לִמְצֹא אֶת דַּרְכִּי אֵלֶיךָ.

עין הוד, 31.1.14