בתי הקפה של מדפי העבר

בָּתֵּי הַקָּפֶה שֶׁל מַדְּפֵי הֶעָבָר

עירית קינן

מְעַטִּים כָּל כָּךְ נוֹתַרְנוּ,

אִשָּׁה בְּסִפְרָה, אִישׁ בְּהִרְהוּרָיו.

נִדְחָקִים אֶל שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים,

מַגַּע הַנְּיָר מְצַמְרֵר אֶת חוּשֵׁינוּ,

וּנְקִישַׁת כַּפִּיּוֹת מִתְרוֹנֶנֶת בִּתְשׁוּקַת שְׂפָתַיִם לַכּוֹס.

בְּבָתֵּי הַקָּפֶה שֶׁל מַדְּפֵי הֶעָבָר

הָעוֹנוֹת אֵינָן מִתַּאֲווֹת אֶל קִצָּן. בֵּין עֲרֵמוֹת הַסְּפָרִים

מִסְתּוֹפֶפֶת חֶדְוַת אִטִּיּוּת,

שְׁאוֹן הַחַד גַּדְיָא מֻרְחָק אֶל הַחוּץ -

כָּאן מְבַקְּשִׁים נֶחָמוֹת.

מִמּוּל,

לַהֲקַת צִפּוֹרִים צְפוּפָה מִן הַקֹּר פּוֹרֶשֶׂת פֶּתַע כְּנָפַיִם

לִמְנִיפָה שֶׁל חֵרוּת מִסְתּוֹרִית

הַאֻמְנָם כְּבָר בָּא הָאָבִיב?

אֲנִי מַרְחִיבָה אֶת נְחִירַי, מְחַפֶּשֶׂת סִימָנִים שֶׁל דְּרוֹר,

כְּאַיָּלָה כְּמֵהָה אֶל רֵיחַ הַמַּיִם.

הַשָּׁנָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת, אֶפְסַח עַל הָעוֹמְדִים לְכַלּוֹתֵינוּ.

כְּשֶׁנִּיחוֹחַ נִיסָן יִתְפָּרֵשׂ בָּאֲוִיר,

אֶסְתַּתֵּר בְּשִׁירֵי צִפּוֹרִים,

אוּלַי תִּינָקֶה הָאָרֶץ מֵחֲרוֹן צַדִּיקִים